תנ"ך על הפרק - בראשית י - חזקוני

תנ"ך על הפרק

בראשית י

10 / 929
היום

הפרק

תולדות בני נח

וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת׃וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי׃וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע׃אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃וַֽיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם׃אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

בני יפת גמר וגו׳‎ ובני יון וגו׳‎ מה שלא מנה הכתוב בני מגוג ומדי ותובל ומשך ותירס לפי שלא יצא מהם ראשי אומות ולא היה כל אחד מהם מנוי רק אומה אחת וכן תפרש גבי פוט בן חם וגבי עילם ואשור ולוד בני שם.כתים ודדנים וכתוב אחר אומר ״‎ורודנים״‎ (דהי״‎א א,ז) ברי״‎ש, ללמדך בשעה שישראל נתונים בעליה הם אומר אתם בני דודנו, ובשעה שהם יורדים הם באים ורודים אותם.וכוש ילד את נמרד מה שלא מנה נמרוד עם שאר אחיו כדי לפרש מעשיו לבדו.הוא החל להיות גבר באותם הנשארים אחר המבול.גבר ציד לפני ה' בעולם, וכן עיר גדולה לאלקים בכל עולמו של הקב״‎ה לא היתה עיר גדולה כמוה. ד״‎א לפני ה' ע״‎פ הדבור כמו ארור האיש לפני ה׳‎ אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו וכתיב בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה וגו׳‎ ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר ה׳‎ אשר דבר ביד יהושע בן נון. הא למדת שלפני ה׳‎ הוא ע״‎פ הדיבור אף כאן פירש ממרום נגזר על נמרוד שתצלח רוח גבורה עליו ויתפוש נצחו בכל אשר ילך.על כן יאמר כנמרד על כן כל אדם אשר יריק את חניכיו לחנכו לתפוש חרב מברכו ברכה זו כנמרוד שגזר עליו הקב״‎ה להיות גבור ציד לצוד ציד שלא ישמט מידו חיה רעה דוב וחזיר יער וארי, כן תצלח בחרב זו שאני חוגרך ותתפוש נצחון בכל אשר תלך.ותהי ראשית ממלכתו וגו׳‎ בתחלה היתה מלכותו מצער אבל באחריתו הרחיב גבולו שמן הארץ ההיא יצא אשור וגו׳‎ ומלך [בכל] (בבבל ו) ארץ אשור.אשור כמו לאשור.ואת רסן בין נינוה בנה רסן בין נינוה ובין כלח וחיבר נינוה וכלח יחדיו והיו דומות לעיר גדולה ולכך נקראת נינוה העיר הגדולה. ד״‎א מן הארץ ההיא יצא אשור שם איש כמו שפירש״‎י. ונמצא במדרש מה ראה הקב״‎ה להעמיד נביא להוכיח את נינוה יותר מכל שאר אדמה אלא בזכות אשור שהיה צדיק שבנה נינוה כדכתיב מן הארץ ההיא יצא אשור פי׳‎ מן העצה ההיא יצא אשור שלא הסכים לדור הפלגה. צדיק היה ולבסוף כתיב גם אשור נלוה עמם, שלבסוף סרח. אמר ר״‎ל כסבורים היינו שנתבטלה משפחתו של פוט עד שבא יחזקאל ופירסמה פוט ולוד וכל הערב. והא דלא נתפרשו בתורה שאם תמנה אותם תמצא בהם יותר משבעים אומות.וכנען ילד את צידן אחד עשר בנים היו לו ולבסוף הוא אומר ואחר נפוצו משפחות הכנעני. ללמדך שהאחד נעשה שתים והיו שנים עשר דוגמא יוסף שנחלק לשני שבטים ועל זה נאמר יצב גבולות עמים למספר בנ״‎י, שי״‎ב בני כנען נתנו לי״‎ב שבטים ומשה רבינו קראם שבעה הששה שהיו חשובים קרא להם שם בפני עצמם והאחרים כללם בשם אביהם הכנעני. על שם שבניו כבדו את אברהם אבינו בקנין מערת המכפלה.ויהי גבול הכנעני וגו׳‎ נתפרש גבולו מה שלא נעשה כן באחרים לפי שישראל ירשו את ארצו.ולשם ילד וגו׳‎ כאן מונה אותם דרך תולדותם בני יפת וגו׳‎ בני חם וגו׳‎ ולשם ילד וגו׳‎ מגיד לך שזהו הסדר דווקא ולכך נכתב כאן יפת הגדול. ומה שהזכירו הכתוב כמה פעמים קודם אחיו זהו חשיבותו קא חשיב. אחי יפת שנעשה עמו שותף לכבד את אביו.פלג כי בימיו נפלגה הארץ רשב״‎ג אומר הראשונים ע״‎י שמשתמשין ברוח הקודש היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשים ברוח הקודש מוציאין לשם אבותינו.נפלגה הארץ נפלגו שני חיי בני הארץ כי עד פלג תמצא כלל השנים ד׳‎ מאות לבד הפרט ומפלג ואילך לא תמצא כי אם מאתים.אלה משפחת בני נח בפרשה זו תמצא שבעים בנים י״‎ד ליפת שלשים לחם כ״‎ו לשם והם ראשי משפחות שמהם יצאו ע׳‎ אומות לע׳‎ לשון והמדינות שירשו נקראו על שמם דוגמת ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך ואומר קראו בשמות עלי אדמות.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך